"היה לי חלום שיודיעו לי שהוא נרפא. כאשר אראה אותו מרחוק, אזרוק את התיק מעלי, ארוץ ואחבק אותו. חלום שעדיין מחכה להתגשם". סיפורה של עטרת, מש"קית נפגעים בצה"ל, אשר התאהבה באהוד, חייל חולה סרטן. חלק ראשון
"בסוף השבוע האחרון אמרתי לו: 'אל תפחד, תחשוב על המוות כמו על שינה ארוכה. חוץ מזה, אנחנו נדע שטוב לך, אז גם לנו יהיה טוב'. והנה, הגיע הרגע לו חיכיתי והוא לא סובל יותר. התעודדתי קצת". כתבה שניה בסדרה.
"אני לא רוצה לשחרר את אהוד כל כך מהר מלהיות "שלי". אני מרגישה שהשקעתי כל כך הרבה, שמגיע לי "להחזיק" אותו עוד קצת". סיפורה של עטרת, שהתאהבה באהוד חצי שנה לפני מותו. כתבה שלישית בסדרה.
"איש לא יבין בדיוק מה ההרגשה כאשר רואים את האהוב מפרכס בפעם הראשונה ולאחר מכן פעם נוספת, שוב ושוב, פעם אחר פעם". שנה לאחר מותו של אהוד, מובא מכתב נוסף של חברתו, עטרת. חלק רביעי ואחרון
בטעינה...
